I Do, We Do, You Do

עקרון פשוט להעברת אחריות מדורגת מהמורה ללומד/ת בהוראה ישירה

עיקרון פשוט, שני סרטונים קצרים של מורים מעולים, וקצת חומר למחשבה:

בהרצאתו המאלפת של ד"ר זק גרושל בכנס דלתא האחרון, הגדיר את המושג הוראה ישירה באמצעות העיקרון שנקרא "I Do, We Do, You Do" :  הוא הראה איך במהלך שיעור אחד המורה מסביר/ה את העקרונות באופן מפורש וישיר, תוך הקפדה על מהלך ממוקד מאוד וקצר (לא "הרצאה" של דקות ארוכות) הכולל הדגמה מפורשת. זה ה- I Do כאן המורה משקיעה מאמץ.

בשלב השני מתבצע תרגול מודרך, הכולל שאלות או משימות מוכנות מראש, מדורגות ומכוונות אותם פותרים ביחד - המורה עוקבת אחר הצעדים מתקנת טעויות ומקבלת החלטה למקרה שיש משהו שדורש הסבר נוסף או הסבר מחדש. זה ה- We Do  והדגש כאן הוא על מאמץ משותף - המורה והתלמידות/ים.

בשלב השלישי - התלמידות והתלמידים עובדים לתרגול עצמאי בכיתה, המורה יכול/ה להסתובב ביניהם ולראות איך הם מתקדמים וגם לנצל את הזמן כדי להסביר שוב או לתקן טעויות למי  בכיתה שצריכים עזרה נוספת. זה שלב ה- You Do.

מומלץ לצפות בד"ר גרושל מסביר את הרעיון בקטע הסרטון שלפניכם, חלק מהרצאת האורח שלו בכנס (באנגלית, מתחיל מדקה 33, ניתן להפעיל כתוביות):

כמו כן, מומלץ בחום לצפות במורה האמריקאית האלמותית אניטה ארצ'ר - מסבירה מהי הוראה מפורשת (Explicit Instruction) - בסרטון מקצועי וממוקד (פחות מ-6 דקות) שבו היא מסבירה בבהירות מדוע הוראה מפורשת ולמידה תוך גילוי אינן גישות הפוכות, אלא נקודות על רצף הלמידה מטירון למומחה. היא  מסבירה כיצד היא משתמשת ב- I do, We do, You do בכיתה במצבים רבים, ואפילו מתייחסת לחשיבות התרגול כחלק מרצף הלמידה. היא מדגישה שלמידה מפורשת (בניגוד למה שנהוג לחשוב) היא אינטראקטיבית, כוללת משוב ודינאמית מאוד. ולסיכום מבהירה מהו תפקידו המרכזי של מורה בתהליך הלמידה. חובת צפייה!

טירונים ומומחים טירוניות ומומחיות - בכל גיל ובכל שלב אקדמי

שני המורים הנ"ל מזכירים את החשיבות של המעבר ההדרגתי מטירון למומחה ואת החשיבות שבשינוי האסטרטגיה ללמידה/הוראה בהדרגה, תוך התאמה לשלב שבו נמצאים הלומדים. שניהם גם מדברים במפורש על הקשר הוראה בבית הספר היסודי. אך האם הגישה מתאימה רק לבית הספר היסודי?

בכל תחום שאנחנו לומדים, אם בבית הספר היסודי, בחטיבה או בתיכון ואם בלמידה אקדמית - אנחנו מתחילים כטירונים ומתקדמים בהדרגה. גם מומחית בהיסטוריה, היא טירונית בשיעור ראשון בקורס מבוא למתמטיקה. ומומחה למתמטיקה יכול להיות טירון בטכניקות הוראה. מה שקובע את רמת המומחיות הוא הקשר הלמידה והידע הקודם בנושא הספציפי הזה, ולא שנות הלמידה הכוללות של האדם הלומד. 

האם אתם יכולים לחשוב על שדרוג של רצפי הוראה ברוח ההוראה המפורשת גם בהקשרים של הוראה אקדמית למשל?

חשבו על מרצה להיסטוריה שרוצה להשוות בין שתי גישות לניתוח של אותו האירוע? האם תפקידה הוא רק להסביר את הגישות עצמן במהלך שיעור שלם, ואז לשלוח את הסטודנטים להתנסות בהשוואה אחרת בעצמם במשימה להגשה? 

 או שאולי, בדוגמה הראשונה בסמסטר - יש מקום להדגים השוואה ואת החלקים המרכזיים בה: מהי דרך החשיבה? מהו העיקר שיש להתמקד בו? איך מנסחים את המסקנות בבירור? ואיך יוצרים רצף הגיוני ביניהן? איך מציינים את המקורות? בהמשך להתנסות בתרגיל בכיתה ולבחון תשובות אפשריות עם משוב מידי מהמרצה, ורק בהמשך הסמסטר להתנסות בכתיבה עצמאית ללא תמיכה?  

אם יש לכם דוגמאות כאלו מהכיתות שלכם - מהגן ועד האקדמיה - נשמח לשמוע!

January 22, 2026
אפרת פירסט