שאלה קטנה גדולה

איך להשתמש בשאלה אחת בכיתה כדי לתת מענה מותאם למגוון מענים

בסרטון הקצר שלפניכם המורה למתמטיקה, קרייג ברטון, מציג מתודה ממוקדת ומדוייקת להוראה בכיתה שנותנת מענה לכל הלומדות/ים, גם כשלא כולם נמצאים באותו המצב. הוא מסביר את היישום על פי הרציונל של גישת Responsive Teaching ומתייחס למספר שיקולים פדגוגיים מרכזיים.

קרייג ברטון הוא מורה למתמטיקה מאנגליה, שכתב ספרים, משאבי הוראה רבים, ומארח פודקאסט פופולרי "Tips for Teachers" של מורות ומורים עבור מורות ומורים שמתבסס על יישום בכיתה של עקרונות ממדעי הלמידה. בעבר פרסמנו פה טיפ מעולה לגבי משוב, אבל לכל מי שמתעניינ/ת מומלץ לבקר בערוץ שלו ביוטיוב ולאתר את הידע הרלוונטי ביותר! (לכל הסרטונים ניתן להפעיל תרגום אוטומטי לעברית שעובד טוב). 

מוזמנות ומוזמנים לצפות בסרטון המצויין שלפניכם (פחות משש דקות)! 

מעניין מאוד לשים לב איך במהלך הסרטון ברטון מתייחס לרציונל שבסיס הגישה של Responsive Teaching ולמגוון שיקולים פדגוגיים ויישומיים שמנחים אותו. להלן פרשנות קצרה לחידוד ההקשר וביאור המושגים עבור מי שנתקל/ת בהם לראשונה:

ברטון מדבר על הוראה תגובתית - Responsive Teaching, הכוונה לדרך הוראה ששמה דגש על מתן הזדמנויות מרובות להשתתפות ולמעורבות פעילה של כל הלומדים בתהליך הלמידה מחד, ומתן מענה מותאם של המורה על פי הצורך שמתגלה. באותו הזמן, לא מדובר על גישה של "פרסונליזציה" והתאמת מענה לכל תלמידה ותלמיד, ויש מחשבה רבה על מתן מענה מועיל אך כזה שלא מעמיס ומסרבל את עבודת המורה.

המושג Responsive Teaching התפתח מתוך המושג הערכה לשם למידה (Assessment for learning) שבעצמו התפתח מתוך הרעיון של הערכת הלמידה (Assessment of learning). בקצרה, הערכה נועדה בתחילה לבדוק את השגת יעדי הלמידה. בהמשך הבינו, בין השאר על בסיס ממצאים ממדעי הלמידה, שלהערכה יש תפקיד משמעותי בתמיכה בתהליך הלמידה עצמו - מענה על שאלות ותרגול פעיל הם אבן דרך חיונית בתהליך. יחד עם זאת, על אף שהמושג הערכה לשם למידה התקבל יפה וקיבל מגוון רחב של יישומים בכיתות רבות, היה קל להבחין שיש נטייה להדגיש את החלק של פתרון השאלות ואיסוף המידע מהלומדות/ים, ולהדגיש פחות את החלק של התאמת ההוראה באופן תגובתי. מאחר ולמילים יש משמעות, התחילו להשתמש במושג הוראה תגובתית - כדי לשים דגש שווה גם על החלק של מתן המענה המותאם.

הוראה תגובתית כוללת תכנון מוקפד של מספר הזדמנויות לכלל הלומדות/ים לבדיקת ידע ומעורבות פעילה ומעמיקה עם התוכן הנלמד, דגש על שימוש באסטרטגיה המתאימה לשלב בלמידה ולצורך הפדגוגי המרכזי, מתן הזדמנויות להצלחה לכולם, כמו גם הזדמנות לטעות בסביבה בטוחה ולקבל משוב. כמו כן, תכנון שיאפשר למורה לאסוף מידע משמעותי בזמן קצר וישקף לו/לה את דרכי החשיבה ורמת הביצוע של הלומדות/ם, ויאפשר לה להגיב בהתאם. חשוב מאוד לציין, שמושם דגש על תכנון מוקפד שמועיל לתלמידים אך אינו דורש מהמורה השקעה בלתי מידתית בזמן התכנון, היישום ומתן המענה המותאם (לקריאה נוספת).

בסרטון הקצרצר, ברטון מתייחס לכל הנקודות הללו באמצעות דוגמה של שאלה סגורה פשוטה במתמטיקה. הוא מדגים כיצד הוא משתמש בשאלה סגורה לצרכים שונים, בדרכים שונות ובמצבים שונים. הוא מזכיר עוד כמה מושגים פדגוגיים:

  • בדיקת ידע קודם  - במקרה כזה הפעילות תאפשר לו להבין אם בכלל ניתן להתקדם או שחייבים לחזור.
  • בדיקת הבנה בנקודת מפתח (Hinge question) - שמעידה על אבן דרך בהבנה של התוכן הנלמד, החיונית להתקדמות לשלב הבא.
  • כרטיס יציאה (Exit ticket) - בדיקה בסוף השיעור, שנותנת מידע לגבי מה כדאי לעשות בשיעור הבא.
  • שאלה דיאגנוסטית - הכוונה לשאלה שמנוסחת בקפידה כך שכל תשובה שגויה שתבחר מעידה על טעות מסוג אחר, כך שניתן להסיק מתוך התשובות השגויות מה הלומדים לא מבינים או באילו תפיסות שגויות הם מחזיקים.
  • דרכי איסוף תשובת: ברטון מזכיר ומדגים בקצרה את האפשרות הדיגיטלית, אך מזכיר גם אפשרות של עבודה עם לוחות מחיקים (נושא שלם בהוראה תגובתית, עם המון רעיונות וטיפים ליישום, ליישום מהיסודי ועד סוף התיכון).

להלן הסרטון (ניתן להפעיל כתוביות אוטומטיות בעברית באתר של יוטיוב, סיכום הסרטון מופיע בנקודות להלן)

נקודות מרכזיות בסרטון:

 הסרטון הוא תגובה לטיפ שחלקה מורה אחרת שהדגישה את החשיבות של החלק הפחות מדובר בפרקטיקה של הוראה תגובתית - כלומר החלק שבו המורה מגיבה למידע שהתקבל מתשובות התלמידות/ים. בסרטון הזה ברטון מציג את הדרך שלו לעשות זאת באמצעות שאלה דיאגנוסטית.

  1. ברטון מציג שאלה דיאגנוסטית בחשבון, שמוצגת באופן דיגיטלי עם ארבע אפשרויות מענה מספריות. הוא מסביר שהוא יכול להשתמש בה לצרכים פדגוגיים שוניים בהתאם לצורך: בדיקה של ידע קודם, בדיקת הבנה בנקדות מפתח, או כרטיס יציאה משיעור.
  2. כעת הוא עובד לבחון שלושה מצבים שונים שיכולים להתרחש כשהתלמידות/ים עונים, ואיזה החלטות הוא מקבל בעקבותיהם:
  3. מצב ראשון: רוב התלמידות/ים (מעל 80%) עונים נכון 
  4. מצב שני: רוב או כל התלמידים לא ענו נכון - ומה עושים בהקשר של כל אחד מהמצבים הפדגוגיים (ידע קודם, נק' מפתח או כרטיס יציאה)
  5. המצב המעניין והנפוץ ביותר: הכיתה מתחלקת בין אלו שהבינו ואלו שלא - איך נותנים מענה מותאם לכולם שניתן באמת ליישם ולא דורש הכנה מראש (אם לא צפיתם מומלץ לצפות מכאן כדי להתמקד בטיפ המצויין) - על ידי הוראה של חלק מהכיתה ומתן שאלת המשך (גנרית) לכל השאר.

ניתן לקרוא עוד על הוראה תגובתית באתר של הארי פלטשר-ווד, שכולל בלוגים המאורגנים לפי פרקים, וכן קישור לספרו המצויין בנושא:

רוצה לקרוא עוד?  עוד פרסומים מרתקים בעמוד הבלוג