לתובנות מהמחקר הקוגניטיבי יש השפעה ישירה על הדרך שבה אנחנו מכינים תכני למידה יעילים עבור לומדות ולומדים מקטן ועד גדולה. תוכן המשמש אותנו בכיתה (מצגת למשל) או כזה המשמש ללמידה עצמאית: מדפי עבודה, דרך מצגות ועד לסרטונים, לומדות ושיעורים על פלטפורמה דיגיטלית.
ידוע שתמונות עוזרות ללמידה, ולכן רובנו משתלים ומשתדלות לשלב תמונות מתאימות לצד תכני הלמידה הטקסטואליים שאנו יוצרים. אבל מה הבסיס המחקרי לכך? האם תמונות תמיד עוזרות? מתי לא? האם כדי לכלול טקסט כתוב או דבור? אולי שניהם יחד? ואיך משלבים נכון את כל הרכיבים לחווית למידה טובה, משמעותית וממוקדת?
התשובה היא שתמונות יכולות לעזור ללמידה המבוססת על טקסט משום שהן מספקות מידע בעל מאפיינים אחרים שיכול להוסיף ולהשלים את המידע המילולי ובכך לשפר את הלמידה. אבל תמונות יכולות גם להפריע ולהסיט את הקשב - ובמקרה כזה הן פוגעות באיכות הלמידה.
המחקר בתחום, שמתבסס על מחקר בסיסי ויישומי, מספק לנו תשובות מעולות. מוכרים לנו היום עקרונות שהם קווים מנחים ברורים ויעילים ליצירת תכני למידה ממוקדים ולשילוב האלמנטים הנכונים בזמן ובמקום הנכון. הם גם מנחים אותנו בבחירה מושכלת של תכנים קיימים עבור הלומדות והלומדים שלנו, כמו למשל סרטונים, מצגות, לומדות או שיעורים מקוונים.
ריצ'ארד מאייר (Mayer) הוא פסיכולוג אמריקאי שעשה סינתזה של מחקר קוגניטיבי קיים, ושילב אותו עם תוצאות של מחקרים יישומיים בהקשרי למידה אמיתיים (כמו למידה מסרטונים או לומדות) וניסח תיאוריה ללמידת מוטימדיה ולצידה שורה של עקרונות מובילים.
הרעיון המרכזי הוא הממצא שעיבוד מידע המגיע בשני ערוצים בו-זמנית תורם ללמידה משמעותית. זהו עיקרון ריבוי הערוצים (Multimedia Principle) שעל פיו כדאי להעביר מסר משולב שמורכב ממידע מהערוץ השמיעתי יחד עם מידע מהערוץ הראייתי.
התיאוריה של מאייר שנקראת ה"תיאוריה ללמידת מולטימדיה", לוקחת בחשבון עוד שתי נקודות חשובות:
ראשית, היכולת שלנו לעבד מידע שמגיע מהסביבה מוגבלת, בשל המגבלות של זיכרון העבודה שלנו. יותר מידי מידע בו-זמנית יוצר עומס קוגניטיבי.
שנית, עיבוד משמעותי של מידע המגיע מהסביבה דרך החושים תלוי במספר פעולות שצריכות להתבצע בזמן אמת:
1.בחירה במה להתמקד (Select)
2. ארגון של רכיבי הידע השונים שנבחרו מכל ערוץ, הראייתי והשמיעתי (Organize)
3. הטמעה שלו על ידי שילוב עם הידע הקודם שלנו שאנחנו שולפים מהזיכרון באותו הזמן (Integrate)
זה אומר ששילוב של מידע משני ערוצים לא בהכרח תורם ללמידה, אלא רק אם הוא נעשה בדרך נכונה שמדגישה ומעמיקה את המסר ושאינה מעמיסה יתר על המידה. כאמור, מאייר ניסח שורה של עקרונות שמשפיעים על טיב העיבוד הדו-ערוצי הזה. כל העקרונות מבוססים על מחקרים, שבהם מאייר ועמיתיו בדקו יכולת העברה של ידע שנלמד בדרך מסויימת להקשרים חדשים. בכל המקרים מדובר בתכני למידה אותנטיים כמו לומדות וסרטונים בנושאים מגוונים.
סדרת העקרונות הראשונה מתייחסת לשילוב מושכל של מסר מילולי וגרפיקה במצגת, בסרטון ואפילו בדף עבודה. בהמשך נתייחס לסדרת עקרונות נוספת שמשפיעה גם על דרכי ההגשה וההנגגשה של חומרי הלמידה. אז איך משלבים תמונה ומסר מילולי?
עיקרון אופן ההצגה (Modality principle) - כשיש שילוב של מסר מילולי עם מסר גרפי, עדיף להעביר את המסר המילולי בקול ולא בכתב. כך אנחנו מעבירים כל חלק של המסר השלם בערוץ אחר (התמונה בערוץ החזותי והמלל בשמיעתי) מנצלים את "רוחב הפס" המוגבל שלנו במלואו ונמנעים מעומס.
זה נשמע פשוט, אבל יש מקרים רבים שאנחנו מפרים את העקרון הזה, ולכן יש עקרונות נוספים שעוזרים לנו לדייק-
עיקרון הסמיכות (Contiguity principle) - חשוב להקפיד שהמסר המילולי והמסר הגרפי יהיו סמוכים זה לזה גם בזמן וגם במרחב.
סמיכות בזמן רלוונטית כשכל חלק של המסר עובר בארוץ אחר (כפי שהומלץ לעיל) - כך קל יותר לארגן את החלקים השונים של המסר בזמן העיבוד.
סמיכות במרחב רלוונטית כשאנחנו בכל זאת נדרשים להעביר מסר מילולי וגרפי יחד על אותו דף או אותו המסך - למשל במקרה שאנחנו מצרפים כותרות או מקרא לאיורים וגרפים מורכבים. במצב כזה כדאי מאוד לעשות מאמץ שהחלק הכתוב יהיה ממש על גבי החלק הגרפי הרלוונטי, או קרוב אליו ככל האפשר. הרעיון הוא למנוע מצב שבו הלומדים נדרשים להסיט את המבט הלוך-וחזור כדי להבין את המסר השלם, מצב מעמיס שיוצר עומס ועלול לפגוע בעיבוד.
יש עוד כמה גורמים שיכולים לגרום לעומס יתר על המערכת הקוגניטיבית שפוגע ביכולת העיבוד. העקרונות הבאים מתמקדים בדרכים להפחית את העומס:
עיקרון הבהירות (Coherence Principle) - על פיו מומלץ לוותר לגמרי על כל גירוי אשר אינו תורם למסר. כלומר: לוותר על קישוטים בולטים, תמונות רקע ותמונות "אווירה". כדאי לוותר אפילו על תמונות שקשורות באופן כללי אבל לא תורמות ישירות למסר המרכזי. העיקרון הזה קורא לנו לשקול בזהירות גם משפטים מיותרים, אנקדוטות, בדיחות וסיפורים פיקנטיים אשר אינם קשורים ישירות למסר שביקשנו להעביר. זה לא תמיד פשוט לביצוע, אבל כדאי לזכור - בלמידה ראשונה הלומדים צריכים להתרכז בבחירה, בארגון ובהטמעה של המסר, וזה לבד - די הרבה! כל גירוי נוסף עלול להפריע לתהליך העדין והמורכב הזה. אנחנו רוצים להמנע ממצב שבסוף היום הם יזכרו את הבדיחה אבל לא את המסר.
.png)
עיקרון ההכוונה (Signaling Principle) - מעודד שימוש באמצעים שעוזרים ללומדים להתמקד בדבר הנכון בזמן הנכון. כשיש מידע רב או גרפיקה מורכבת על המסך או על הדף - כדאי מאוד להשתמש באמצעים אשר מנחים את הלומדות שלנו במה להתמקד: אם באמצעות מיקוד ("zoom in") ברכיב החשוב, שימוש בחיצים או במסגרות בולטות כדי להבהיר לאיזה רכיב ההסבר מכוון בכל שלב. גם פה המטרה לוודא שמשאבי העיבוד המוגבלים ממוקדים בדבר הנכון.
עיקרון היתירות (Redundancy principle) - ממליץ לוותר על הצגה כפולה (ומיותרת) של מסר מילולי בו זמנית בערוץ הראייתי והשמיעתי. הכפילות גורמת לעומס מיותר שעלול לפגוע בעיבוד. עיקרון זה מופר בצורה הגסה ביותר כאשר המסרים המילוליים המגיעים בשני הערוצים שונים זה מזה, אבל הוא מופר גם כשמדובר במסר דומה - כמו למשל כשמקריאים טקסט שמופיע על המסך. כשאנו מזהים מצב כזה, כדי לחשוב על אפשרויות טובות יותר להעברת המסר.
כמובן שהמחקר סביב העיקרון הזה מכיר גם במצבים שבהם יש תועלת בכפילות מסויימת - כמו במקרה של כותרות חשובות, מילים קשות או זרות. גם שיקולים של הנגשה באמצעות כתוביות עשויות לא לעלות בקנה אחד עם העיקרון הזה - ולכן מתן אפשרות בחירה (למשל עם או בלי כתוביות) היא דרך מועדפת. העיקרון הזה איננו קטגורי, אלא קורא לנו להוסיף את השיקול של יתירות אפשרית לסל השיקולים שלנו.
לעיתים קשה שלא לשאול את עצמנו, עד כמה כדאי להתאמץ ולהשקיע ביצירת חומרים שעונים על העקרונות בצורה הטובה ביותר. הרי לפעמים אנחנו יכולים לסמוך על הלומדים שידעו להתמקד בעיקר, להתעלם מגירויים חסרי משמעות ולהנות מתוספות שיכלות לפעמים להוסיף עניין ו"פלפל" לתכני הלמידה שלנו.
כאן כדאי להדגיש עניין חשוב - העקרונות הללו חשובים בעיקר עבור לומדות ולומדים בתחילת הדרך (ולא משנה הגיל שלהם). כאשר הידע עדיין לא מבוסס, כאשר קשה או אין דרך להבדיל בין עיקר ותפל, וכשהסחות דעת יכולות בקלות לכסות ולהאפיל על העיקר.
בהמשך הדרך, כשהלומדות הופכות מנוסות יותר העקרונות הללו הופכים פחות חשובים (ויש דברים אחרים שכדאי להדגיש, כמו למשל תרגול אפקטיבי). הממצא הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, ולכן זו נקודה חשובה לקחת בחשבון: יישום העקרונות חשוב כאשר מדובר בשלבי למידה בסיסים וכשמדובר באבני בניין חיוניות להמשך.
Mayer, R. E. (2021). Evidence-based principles for how to design effective instructional videos. Journal of Applied Research in Memory and Cognition, 10(2), 229-240.
