מהי הוראה מגיבה?

גישה מבוססת מדעי הלמידה לתהליכי הוראה-למידה מועילים ומקדמים בכיתה

מהי הוראה מגיבה ואיך היא יכולה לעזור לי?

הוראה מגיבה, או Responsive teaching, היא גישה להוראה, המתבססת על עקרונות במדעי הלמידה וביתרונות המוכרים של הערכה מעצבת (או: הערכה לשם למידה - Assessment For Learning), ומנסה לשרטט עבור מורות ומורים עקרונות מנחים יישומיים להתאמת ההוראה שלהם לצרכים החיוניים של הלומדים בכיתתם. הגישה, שפותחה על ידי Harry Fletcher Wood על בסיס עבודתם של-  ובשיתוף שורה מרשימה של חוקרות וחוקרים, מורות ומורים, מבקשת להוות בסיס מושכל עבור מורות ומורים בעת קבלת החלטות מקצועיות בכיתה ומחוצה לה, ועיקרה מיקוד בשלבים הבאים: 

  • להציב יעדים מפורשים ראויים ובהירים ולתכנן מהלכים מועילים להשגתם
  • לזהות ביעילות, באמצעות פעילויות למידה מתאימות,  מה הלומדות והלומדים מבינים ו\או יכולים לעשות, ואיפה הם עדיין מתקשים
  • להגיב בהתאם למה שמתגלה להם, ולהתאים את ההוראה כדי לתת את המענה המתאים ביותר לכיתה

כן, אין פה הרבה חדש!  רק מיקוד ברצף שיטתי שמדגיש הוראה ממוקדת מטרה, למידה פעילה סביב הדבר הנכון, וחשוב לא פחות - תגובה של המורה לתוצרי הלמידה של הלומדים והלומדות (באותו השיעור או בשיעור הבא) - כחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה בכיתה הטרוגנית. 

נכון, גם אין פה שום טריקים בשרוול! רק מיקוד במה שנכון בזמן הנכון, על בסיס מחקר ועל בסיס ניסיון של מורות ומורים מקצוענים. 

הארי פלטשר-ווד, הוא מורה להיסטוריה לשעבר מאנגליה, שמתמחה במדעי הלמידה, ובפרקטיקות מבוססות מחקר - כתב ספר מאיר עיניים בנושא, מעמיק ומקצועי שמתאר את כל אחד מהחלקים של הגישה  בצורה שמשלבת בסיס מחקרי ממדעי הלמידה עם פרקטיקות מכיתות לימוד שונות ומגוונות. חשוב להדגיש שלא מדובר ב"שיטה" אחת או "פרקטיקה" ייחודית, אלא בגישה שלמה, שמנסה לענות על סדרה של שאלות חשובות לגבי "טנגו"  הלמידה-הוראה, שכל מורה יכולה לבחור ממנו את הרכיב החשוב ביותר עבורה, לפי שיקול דעתה המקצועי ובהתאם לצורך. השאלות המרכזיות שאליהן מתייחס פלטשר-ווד בספרו:

  • איך נתכנן רצף הוראה רלוונטי, מהותי, משמעותי וממוקד מטרה?
  • איך נראה ללומדות וללומדים כיצד נראית הצלחה בפועל באמצעות שימוש יעיל ומדורג בדוגמאות ומודלים מסוגים שונים?
  • איך נבדוק מה הלומדים והלומדות למדו במהלך השיעור? ואילו פערים עדיין קיימים? (למשל באמצעות כרטיסי יציאה)
  • איך נדע על מה כל הלומדות והלומדים שלנו חושבים בפועל (ולא רק מה הם חושבים שהם חושבים)? וכיצד נגיב למה שגילינו?
  • איך לתת משוב מתאים, ממוקד בצורך ומקדם? כשזה שהלומדים מבינים, פועלים בעקבותיו ולומדים ממנו?

כאן ניתן לקרוא על הספר וכן בלוגים מאתר המחבר בחלק מהנושאים 

וכאן ניתן להתרשם בדוגמה להוראה מגיבה של המורה למתמטיקה קרייג ברטון שחלקנו בבלוג "שאלה קטנה גדולה"

עם אילו שאלות הגישה מתמודדת?

בהקדמה לספר, המחבר מתאר את הניסיון שלו כמורה מתחיל, ואת הנחות היסוד שהחזיק בהם, שהתבררו לו אחר כך, כשלמד להכיר את תחום מדע הלמידה, כשגויות, לא מדוייקות או כאלה שפשוט מבזבזות את זמנו ולא מביאות תוצאות. אולי גם אותכם העסיקו או מעסיקות שאלות מהסוג הזה:

  • אני מלמד/ת אבל האם התלמידים והתלמידות שלי לומדים?
  • שמעתי על היתרונות של הערכה מעצבת לקידום למידה - אבל בפועל זה עוד לחץ עבור הלומדים ועוד עבודה בשבילי - אז איפה היתרון?
  • מדברים על פיתוח מיומנויות פתרון בעיות, יצירתיות ויישום בעולם האמיתי - אבל איך זה מתחבר למה שהתלמידים אמורים ללמוד במתמטיקה, הסטוריה ואנגלית? 
  • האם מיומנויות באמת יותר חשובות מידע ואיך אפשר לחבר ביניהם באופן שיוכיח את עצמו? 

יש לך דוגמאות מהכיתה שלך (בבית הספר, בהכשרה או באקדמיה)? נשמח מאוד לשמוע! כתבו לנו לכאן: efrat.furst@apps.macam.ac.il

Fletcher-Wood, H. (2018). Responsive teaching: Cognitive science and formative assessment in practice. Routledge.

February 16, 2025
אפרת פירסט