לא משנה כמה נלמד על למידה היא לעולם בלתי נראית - גם אם לימדנו ועשנו את המקסימום - איך נדע מי למד ומה?
ולכן אסטרטגיות לבקרת למידה הן כלי מקצועי ראשון במעלה המקיים את הקשר החיוני בין הוראה ובין למידה.
באנגלית קוראים לזה Check for Understanding ואחד המקורות המעולים והמקיפים בנושא הוא הספר האיקוני Teach Like a Champion A שכתב המורה ומדריך המורות/ים Doug Lemov. בבלוג הפעם תקציר של כמה מהטכניקות המרכיבות את האסטרטגיה, מתוך החלק הראשון בספר.
התרגום המתבקש היה אולי "בדיקת הבנה", אבל -הרעיון המרכזי הוא לייצר הזדמנות לבדוק ואז ולהגיב, זו לא רק בדיקה וגם לא רק הבנה ולכן בחרנו לדייק את התרגום ל"בקרת למידה":
ראשית, אנחנו לא תמיד בודקים דוקא הבנה - כי אולי ניסינו לבדוק ידע קודם, אולי הבנה, אולי יכולת יישום, אולי ניבוי - ולכן השם הכללי יותר 'למידה' - המורה מחליט/ה איזה אלמנט הכי חשוב לבדוק בשלב נתון בשיעור.
שנית, זו לא בדיקה או מדידה אלא בקרה - אנחנו לא בודקים או מודדים רק לשם המדידה, אלא בעיקר לשם התגובה המותאמת. אם נשתמש באנלוגיה מחיי היומיום - לא מדובר כאן במד-טמפרטורה אלא בתרמוסטט - בקר טמפטורה בתנור או בדוד החימום שלך. התרמוסטט לא סתם מודד, הוא מודד ועל מנת לקבל החלטה: האם צריך להמשיך לחמם או אולי זה הזמן לעצור.
בקרת למידה היא הזדמנות לבדוק בצורה מפורשת מה נלמד ועל ידי מי ולהגיב בהתאם - גם הלומדים וגם המורה - עוצרים, בודקים ומגיבים בהתאם.
הספר, למי שלא מכיר/ה, הוא ספר מקיף הכולל מגוון מרשים של טכניקות הוראה מוסברות, מפורטות, מעשיות ומודגמות - שאפשר ללמוד, להתאמן, ולקבל עליהן משוב מפורש. הוא כולל גם סרטונים אותנטיים המדגימים את הביצוע בכיתות לימוד. החלק הראשון והליבתי של הספר עוסק באסטרטגיה Check for understanding והוא כולל מגוון טכניקות. במידה רבה גם שאר הספר עוסק בהיבטים נוספים של הממשק החשוב שבין הוראה לבין למידה, ונוקט בגישה שעם מיקוד במטרה, תרגול ותמיכה כל מורה ומורה יכולים להיות מורות ומורים אלופים!
"בקרת למידה" היא האסטרטגיה שמאפשרת לכל מורה לגשר על הפער שבין מה שהיא לימדה ובין מה שהלומדים והלומדות למדו בפועל. גם כשהשיעור מתוכנן היטב, ואפילו אם המוטיבציה גבוהה - יש אינספור גורמים שיכולים להשפיע על הפער הזה, והדרך הטובה ביותר לגשר עליו היא כמובן לבדוק ואז ולפעול בהתאם. זוהי הליבה של הוראה מקצועית.
אפשר לתאר את הגישה זאת סביב שלוש משימות מרכזיות:
1. איסוף הנתונים: איך אדע מה הם למדו? בדגש על פעילות ממוקדת שאורכת דקות ספורות (למשל שאלה ממוקדת או תצפית על עבודת לומדות/ים)
2. התאמת פעילות ההמשך כיצד אגיב בעקבות המידע שעלה מהנתונים? גם אם המשמעות היא סטיה מהתוכנית המקורית.
3. יצירת "תרבות של טעות" - כשגם המורה וגם הלומדות/ים פועלים יחד לתקן את הטעויות ומבינים שהאינטרס המשותף הוא לחשוף אותן ולא להסתיר אותן, כדי להתאים את הצעד הבא. כך נוצרת גם אחריות משותפת לתהליך.
עבור כל אחד מהעקרונות מפורטות לטכניקות יעילות ליישום בזמן השיעור עצמו, נתייחס כאן לעקרון איסוף הנתונים (לעקרונות התגובה בהתאם לנתונים ויצירת תרבות של טעות נקדיש בלוג נפרד):
העיקרון הראשון והחשוב בבקרת הלמידה הוא:
לא לסמוך על דיווח עצמי (Reject self -report) - ההנחה היא שהשאלה "הכל מובן?" ונגזרותיה, איננה דרך טובה לאסוף נתונים משלל סיבות: אולי הם לא יודעים שהם לא יודעים, אולי הן לא יודעות לנסח מה בדיוק הן לא מבינות, אולי הם פשוט לא מעוניינים או מתכוונות לשתף. לכן, במקום דיווח עצמי - מומלץ לאסוף נתונים אובייקטיבים מכל הכיתה. יש שתי דרכים מרכזיות לעשות זאת: באמצעות שאלות, ובאמצעות תצפית, הנה הפירוט:
הדרך הראשונה היא כאמור לנסח שאלות ממוקדות (Targeted Questioning) - לבנות סדרת שאלות ממוקדות מתוכננות מראש, המופנות לחלק מהלומדות/ים או לכולם, המתוכננות להתרחש כפעילות קצבית ומהירה של דקות ספורות. איך עושים את זה? יש כמה אפשרויות:
הדרך השניה לאסוף נתונים אובייקטיביים היא באמצעות תצפית על עבודת התלמידים, ועל מנת שיתאפשר למורה לאסוף נתונים בקלות, מציעים ב- Teach like a champion כמה טכניקות שבהם המורה נותנת משימה ובמבצעת תצפיות ממוקדות ומתוכננות בזמן הזה:
הנה סרטון קצר ומסקרן שמדגים כיצד מורה מבצעת פעילות בקרת למידה באמצעות תצפית בכיתה שלה - שימו לב אילו טכניקות באות לידי ביטוי:
הסרטון והפרשנות למתרחש בו מתוך הבלוג של TLAC
אז מה עושים אחרי שאספנו את כל המידע? מאפשרים מרחב לטעויות ומגיבים בהתאמה - עוד על כך בבלוג נפרד בקרוב!
מקורות מידע:
Lemov, D., Hernandez, J., & Kim, J. (2016). Teach like a champion field guide 2.0: A practical resource to make the 62 techniques your own. John Wiley & Sons.
שימו לב, הסיכום הוא מתוך ההוצאה השניה, קיימת כבר הוצאה שלישית
:אתר הבית והבלוג של דאג למוב
