תרגול שליפה בכיתה

למה תרגול שליפה חיוני ללמידה ואיך לעודד תרגול שליפה יעיל בכיתה שלך

הבלוג נכתב בשיתוף עם פרופ' סיגל תפארת מהמרכז האקדמי רופין

‍

בכנס דלתא האחרון הצגנו את חמשת העקרונות של דלתא ללמידה טובה - העיקרון הרביעי נקרא "תרגול שליפה" - למה הוא כל כך חשוב ואיך מיישמים אותו בכיתה עם לומדות ולומדים? 

למה זה חשוב?

תרגול שליפה חשוב משום שהוא הדרך היחידה שלנו לבדוק ולהבטיח שאנחנו מסוגלים לעשות משהו עם הידע שרכשנו. כשאנחנו לומדים ולומדות משהו, אפילו בדרך היעילה ביותר, אנחנו מתמקדים בלקודד ולאחסן אותו בזיכרון שלנו. זה לא תמיד אומר שנוכל להשתמש בו - כי כדי שנוכל לעשות זאת צריך לתרגל את יכולת השליפה מהזיכרון. תרגול שליפה הוא דרך מוכחת ויעילה לאפשר לידע שלנו להפוך שימושי ומעיל בטווח הארוך ולכן הוא חלק חיוני בתהליך למידה. 

מה אומר המחקר?

המחקר במדעי המוח (1) מראה לנו שבכל פעם שאנחנו מפעילים את מסלולי הזיכרון - יש לנו הזדמנות לשנות אותם. כלומר עתיד הזיכרון לא נקבע רק בשלב הלמידה אלא בכל פעם שאנחנו משתמשים בו ומתרגלים אותו!

המחקר בקוגניטיבי (2), מחזק את המסקנות הללו ומוכיח בנוסף ששליפה מהזיכרון היא דרך מצוינת לתרגל, והיא יעילה יותר מדרכים שמתבססות על שינון חוזר של החומר. וחשוב מאוד - היתרון היא בעיקר בטווח הארוך!

המחקרים הללו מוכיחים שאם פעם חשבנו שהשליפה נועדה רק כדי לבדוק או לבחון אם הזיכרון קיים - הרי שהיום ברור שהיא בעצם הדרך הטובה ביותר לתרגל ולחזק את הזיכרון ולהפוך אותו למועיל ושימושי בטווח הארוך! לא מדובר במחקרים בודדים אלא במחקרים רבים שהוכיחו את היעילות הזאת שוב ושוב, גם במעבדות המחקר וגם בכיתות הלימוד בכל הגילים! (3)

אז למה הלומדים והלומדות שלנו לא מיישמים?

זאת שאלת השאלות. וגם לה יש לנו היום כבר תשובה: המחקרים מראים שלומדים אכן לא מיישמים את דרך התרגול הזאת, גם כשהם יודעים שזאת הדרך הכי יעילה. מסתבר שבהינתן בחירה איך ללמוד (לקראת מבחן למשל), רובנו נבחר בדרך של שינון וחזרה על החומר על פני דרך של בחינה עצמית או בחינה עם עמיתים. הסיבה היא שבחינה עצמית היא דרך יותר מאתגרת ופחות מתגמלת - היתרון שלה, שבא לידי ביטוי בעיקר בטווח הארוך, לא מורגש בטווח הקצר וגורם לכולנו לבחור בדרך הקלה, אבל הפחות יעילה. החוקרים קראו למצב הזה עכבות טובות או Desirable Difficulties - כלומר יש מטרה שאנחנו רוצים להשיג אותה, אבל הדרך אליה קצת יותר מאתגרת. אז מה עושים?

כאן אתם ואתן נכנסים לתמונה! מאחר וברור שללומדים שנמצאים "בדרך אל המטרה" קשה יותר לראות את היעד ולבחור בדרך היעילה יותר ללמידה - יש למורות ולמורים תפקיד חשוב בלזמן להם הזדמנויות ללמידה יעילה גם בכיתה וגם בבית. זאת הזדמנות לכולם ללמוד בדרך היעילה ביותר, ולא רק לטובים ביותר או לאלו שהגיעו אם ידע וניסיון קודם. אפשר ורצוי גם לעזור להם להבין מדוע הדרך הזאת עובדת ולהוכיח להם זאת - להראות להם שהם מצליחים יותר! (זה כבר נוגע בעיקרון נוסף - מטה-קוגניציה) - כך בהדרגה אפשר לצייד אותם בכלים מועילים שיהפכו אותם ללומדים וללומדות עצמאיים.

‍

אז איך עושים את זה בכיתה? כמה הצעות מהקל אל הכבד

‍

מינימום השקעה

  1. תשאלו שאלה (למשל ממבחן קודם) ותבקשו מכולם לענות בלב ולא בקול רם. תסבירו להם את הרציונל למה חשוב שכולם יחשבו על התשובה. פנו רנדומלית לתלמיד או תלמידה ותשאלו מה התשובה. אם הם לא יודעים - הם יכולים לומר "עבור". אפשרות אחרת היא לבקש מכל מי שחושבים שהם יודעים להרים יד, ואז לבחור מתוכם.
  2. תשאלו שאלת שליפה ותבקשו מהתלמידים להרים יד שמסמנת אץהתשובה הנכונה: אפשר אגרוף = לא, יד פתוחה = כן. אפשר להציג שאלה אמריקאית עם תשובות ממוספרות, ואז מרימים את מספר האצבעות לפי התשובה הנכונה. התלמידים מתביישים? תאמרו להם שכדאי לכולם להשתתף ותסבירו להם למה. מי שבטוח בעצמו יכול להניף את היד גבוה, ומי שלא - יסמן ביד בלי להרים אותה. אם מאמצים את השיטה, קל מאוד לחזור עליה שוב ושוב.

‍קצת יותר השקעה

  1. אם אתם חושבים להתחיל כל שיעור בשליפה של ידע מהשיעור הקודם, אפשר להיערך עם לוחות מחיקים תוצרת עצמית - גיליון ניר בתוך ניילונית חלקה, בשילוב עם טוש מחיק וטישיו, עובד כמעט כמו לוחות מחיקים.

‍מה לגבי דיגיטל?

  1. הכינו שאלון דיגיטלי קבוע (למשל ב־Google Forms) ותתחילו איתו את השיעור. בחרו 3 שאלות, למשל: 
  • אילו מושגים אתם זוכרים מהשיעור הקודם? 
  • מה היה המסר העיקרי בשיעור הקודם? 
  • רשמו דבר אחד מעניין שלמדתם בשיעור הקודם
  • בדקה אחת בלבד - רשמו כל מה שאתם זוכרים מהשיעור הקודם
  1. אפשר להשתמש בכלי סקר כמו Mentimeter או Kahoot. אפשר גם לחלק את התלמידים לצוותים ולבקש מכל צוות להכין קאהוט על חומר השיעור ולהריץ אותו בתחילת השיעור העוקב.
  2. אם תעלו את חומר השיעור ל NotebookLM, אפשר לייצר שם כרטיסיות לבחינה עצמית.
  3. אפשר לייצר כרטיסיות בעזרת הכלי החינמי Flippity. פליפיטי קוראת את השאלה והתשובה מתוך גליון Google sheets ויוצרת מהן כרטיסיות. אפשר גם לשתף את הגיליון עם התלמידים כדי שהם יכתבו את הכרטיסיות. ראו הדגמה והסבר (באנגלית).

רוצים לשתף את הלומדים והלומדות ברציונל ובחשיבות של שליפה מהזיכרון? הציגו להם את הסרטון הקצר הזה:

‍

מקורות והמלצות לקריאה נוספת

‍

  1. Nader, K., & Hardt, O. (2009). A single standard for memory: the case for reconsolidation. Nature Reviews Neuroscience, 10(3), 224-234.
  2. Karpicke, J. D., & Roediger III, H. L. (2008). The critical importance of retrieval for learning. science, 319(5865), 966-968.
  3. Carpenter, S. K., Pan, S. C., & Butler, A. C. (2022). The science of effective learning with spacing and retrieval practice. Nature Reviews Psychology, 1(9), 496-511.

How to use retrieval practice to improve learning? (PDF)

February 5, 2026
סיגל תפארת, אפרת פירסט