נכתב על ידי ד"ר אסף עמית ממכון מופ"ת בעקבות הרצאתו בכנס דלתא השני:
בפוסט זה אנסה להציג בקצרה את הקשר בין מספר רעיונות, שמחדד את הצורך בהיכרות ובשימוש שלנו, אנשי חינוך והוראה, במדעי הלמידה. בקצרה, אלו הם הטיעונים המרכזיים:
רמת המיומנויות הבסיסיות בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD. במבחני פיז"ה האחרונים (שהתקיימו ב-2022) לתלמידים בני 15 הבוחנים אוריינות במתמטיקה, מדעים וקריאה ישראל נמצאת במקום ה-38, 37 ו-30 בעולם בהתאמה, ובציון נמוך יותר מממוצע ה-OECD. זאת לאחר צמצום פערים קל של ישראל במבחנים בעשור האחרון. בעשור האחרון החל ה-OECD למדוד גם מיומנויות בקרב מבוגרים במבחן הנקרא פיאא"ק (המודד אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי), וגם שם ציוני ישראל נמוכים מהממוצע.
מעבר לתמונה העגומה המתקבלת מהמבחנים, יש לנתונים אלה השלכות לשוק העבודה ולמדדים כלכליים הן ברמת הפרט והן ברמת המשק. במחקר של מרכז טאוב נמצא כי עליה של סטיית תקן אחת ברמת המיומנויות שנבחנות במבחן פיאא"ק מנבאת עליה של כ-19.2% לשכר העובד בישראל (ברנד, 2018).
גם ברמת המשק ניכר שמיומנויות בסיסיות אלה משחקות תפקיד ניכר. בבחינת עובדי ההייטק הישראלי (בעלי שכר ממוצע של מעל 30 אלף ₪) לעומת יתר המשק (ממוצע השכר הכללי במשק עומד על כ-13.5 אלף ₪) נמצא שפערי מיומנויות אלה הם הגבוהים ביותר בקרב מדינות ה-OECD (ברנד, דה־מלאך ופטרפרוינד, 2025). אחד ההסברים האפשריים לגידול השכר בהייטק הוא שהחברות מוכנות לשלם סכום גבוה יותר לעובדים מיומנים יותר, אך מכיוון שאלו נמצאים במחסור השכר המוצע שלהם עולה. משמעות הדבר היא שההשתלבות בענף הייטק, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר למוביליות חברתית מהותית, חסומה בפעל בפני עובדים בעלי רמות מיומנויות בסיסיות נמוכות יותר.
לא מעט אנו שומעים קולות הקוראים ללמד את הדברים ה"באמת חשובים": חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, יצירתיות וכו'. כל אלה ודאי חשובים אך יש מספר דברים שיש לקחת בחשבון: המחקר הקוגניטיבי והפדגוגי מראה תמונה הפוכה: מיומנויות גבוהות נשענות על שליטה ביסודות, לא מחליפות אותן. בלי קריאה שוטפת אין ניתוח טקסט, בלי שליטה מתמטית בסיסית אין חשיבה כמותית וניתוח נתונים ברמה גבוהה, בלי בקיאות בשפה קשה לפתח טיעון. אוטומטיזציה של הבסיס מפנה משאבי חשיבה לעומק, לביקורת וליצירתיות. ויתור על יסודות לא מקדם חשיבה גבוהה, הוא חוסם אותה, ובעיקר פוגע בתלמידים שאין להם גיבוי מהבית. דווקא כדי לפתח חשיבה, שיתוף וחדשנות צריך ללמד היטב את הבסיס. כפי שראינו, מיומנויות בסיסות אלה מתואמות עם השכר. איננו יכולים להמשיך ולדבר על צמצום פערים ושוויון הזדמנויות מבלי שנוודא שכל ילד במערכת מקבל את האפשרות לרכישת יכולת קריאה וכתיבה, מתמטיקה ואנגלית ברמה הגבוהה ביותר. הסיכון בכך שלא נלמד את מיומנויות הבסיס באופן מיטבי הוא שילדים שאין להם גישה לידע זה (הורים משכילים, מורים פרטיים, חוגים וכד') לא יזכו לאפשרות לצמצם את הפער הכלכלי. הנתונים ברורים: קיימת תשואה גבוהה על השכלה טכנולוגית-מדעית והדרך האפקטיבית ביותר לקידום הזדמנויות ומוביליות חברתית היא להקנות לתלמידים מפריפריה חברתית וגיאוגרפית ידע ומיומנויות שיאפשרו בגרות ריאלית, כלומר 5 יחידות מתמטיקה ו- 5 יחידות פיזיקה/מדעי המחשב (יכולת קריאה וכתיבה בעברית ו-5 יחידות אנגלית הן כמובן קריטיות) ונגישות להשכלה גבוהה איכותית. אם אנחנו רוצים באמת לעסוק בשוויון הזדמנויות, אין לנו אפשרות להתעלם מכך.
אז מה עושים? איך נגרום לכך שתלמידי ישראל ירכשו יכולות קריאה וכתיבה טובות, יפתחו יכולות מתמטיות ברמה גבוהה וישלטו בשפה האנגלית? המפתח, באופן לא מפתיע, הוא במורים שידעו ללמד אותם. אנו שומעים רבות על סוגיית המחסור במורים. במקרים רבים הדגש הוא על הפן הכמותי (כמה חסרים בכל מקצוע), אך לא פחות חשובות הן המשמעויות הנלוות: על מנת למלא את השורות, מורים נכנסים לכיתות למרות שרמתם אינה מספקת. זאת לאור (1) הכשרה לא מספיקה, (2) אי התאמה למקצוע הלימוד ו/או (3) חוסר היכולת לסנן מורים לא מתאימים. התוצאה לצערנו היא הוראה לא איכותית לתלמידי ישראל. ישנן כמה אסכולות לטיפול בתופעה (אולי נרחיב על כך בפוסט נפרד) אך כדי לא להכביר במילים נסכם שככל הנראה, בבואנו למצוא פתרון מערכתי ומקיף למערכת ניאלץ להכיר בכך שאין קסמים. בישראל יש כ-200 אלף מורים, לא כולם מצטיינים, חלקם אינם מתאימים, אך צריך להכיר בכך שאין לנו כרגע תור ארוך של מועמדים להחליף אותם (גם אם נתעלם לרגע מסוגיית הקביעות). המורים שיש לנו הם הם המפתח, וכדי להשיג את המטרה של למידת מיומנויות בסיסיות נצטרך להכשיר אותם, ללוות אותם ולסייע להם באופן שיאפשר להם להשתפר באופן מתמיד ולספק לתלמידים את ההוראה הטובה ביותר. אנחנו צריכים להשקיע משאבים כדי ללמד איך ללמד. מדעי הלמידה מספקים לנו עקרונות בסיסיים, מוכחים ומתוקפים, שעובדים על הרב המוחלט של התלמידים, ברב המוחלט של המקרים. בדלתא פיתחו רשימה קצרה של חמישה עקרונות שיכולים לשמש כבסיס לעבודה בנושא: התבססות על ידע קודם בהוראה, עיבוד (קוגניטיבי) פעיל של התלמידים, ייצרת מוטיבציה וחוויות הצלחה, תרגולי שליפה מאומצים ומרווחים בזמן והשקעה באסטרטגיות מטא-קוגניטיביות. כל אלו עקרונות ידועים שבעבר היו מובנים מאליהם, ובשנים האחרונות קצת נזנחו לטובת טרנדים ודגשים אחרים, חלקם חשובים וחלקם פחות, אך הם אינם מקדמים כישורים ומיומנויות באופן שהיינו רוצים. אם נשקיע את המשאבים שלנו בהוראה על בסיס עקרונות בסיסיים ומוכחים ובתרגול מיומנויות הוראה שנגזרות מהם, נוכל לשפר את רמת ההוראה ובכך לסייע לתלמידי ישראל להגיע מוכנים יותר לעולם העבודה ולאפשר להם שוויון הזדמנויות אמיתי.
מקורות:
ברנד, ג' (2018). באיזו מידה מדינת הסטארט־אפ יכולה לגדול? פרק מתוך א' וייס (עורך): דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2018. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
ברנד, ג', דה־מלאך, א', ופטרפרוינד י' (2025). הרכב ההון האנושי ופרמיית השכר במגזר ההייטק בישראל. מתוך סדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות 2025.07. בנק ישראל.
הרשות הארצית למדידה והערכה (2023). מחקר פיזה 2022 PISA)) אוריינות במתמטיקה, במדעים ובקריאה: תמונת מצב תלמידים בני 15.
