בבלוג קודם הצגנו את הרעיון של ההערכה המעצבת - המתמקד ביצירת החיבור החיוני בין הוראה (מה אני לימדתי) ללמידה (מה הם למדו). אף על פי שמדובר בגישה מוכחת ומבוססת, תארנו את הקושי ביישום רחב שלה בשטח, לעיתים בשל פרשנויות שגויות.
גישת הפעולה המעצבת (Formative Action) פותתחה בהולנד על ידי צוות מורות/ים ומומחיות/ים לפיתוח מקצועי על מנת להתמודד עם אתגר היישום. הם מיישמים היום בהצלחה את הגישה בבתי ספר (ובמוסדות להכשרה) בהולנד ומעבר לה. לפני שנצלול, חשוב להדגיש שלא מדובר באסטרטגית הוראה ספציפית אלא בגישה שלמה שכוללת כמה צעדים מרכזיים ומגוון דרכים ליישום. אין פה טריק שאפשר ללמוד ביום אחד, אלא גישה יישומית - שאפשר להתאים אותה בדרכים רבות, מצד אחד, אך נדרש זמן ותרגול לצורך הטמעתה, מצד שני.
הרעיון המרכזי הוא המיקוד בפעולות שהמורה עושה ושעושים הלומדות והלומדים. המושג "פעולה" החליף את המושג "הערכה" (מ"הערכה מעצבת") משום שהאחרון גדול מידי, מופשט, לא ממוקד וכזה שמזמן פרשנויות שגויות. במקומו הגישה מתמקדת בסדרה של פעולות. בבלוג נסביר את חמשת השלבים, את עקרונות הפעולה ואת היתרונות המרכזיים על פי מדעי הלמידה:
1) להתכוונן - מציבים מטרה, מתמקדים בה, ומתכננים איך להשיג אותה
השלב הזה מדגיש שמדובר בתהליך מכוון מטרה, אנחנו מתחילים בהצבת היעדים:
ככל שהתכנון יהיה ממוקד, מפורט וברור - למורה יהיה קל יותר להחליט מהן הפעולות המעצבות הנדרשות בהמשך:
2) הזדמנות ליצור - הלומדים והלומדות מקבלים הזדמנות לחשוב לעומק על העיקר ולייצר תוצרים נראים
בשלב הזה המורה מתכננת פעילות בכיתה שתאפשר לכולם לחשוב לעומק ולייצר תוצר נראה - תשובה לשאלה סגורה או פתוחה, השלמה של טבלה או תרשים, קטע כתוב, פתרון של תרגיל או תוצר אחר. בשלב הזה חיוני לתכנן:
כמובן שלתוכן ולסוג השאלה או המשימה יש חשיבות גדולה ויש להתאימו לצורך הפדגוגי, לא כל תוצר שווה לאסוף. לכן ככל שהתכנון בלב הראשון היה ממוקד, אפשר להבטיח פעילות בכיתה שהיא משמעותית להשגת היעד.
3) לפרש - לפרש יחד את משמעות התוצאות, לתקשר ולקבל החלטה על הצעד הבא
השלב הזה מזמן את השיפור המשמעותי בתהליך ואת ההתכנסות של תהליך הלמידה וההוראה - ולכן הוא מצוייר בתרשים כמתרומם מעל הציר. כאן טמון היתרון: יש כאן הזדמנות לקבל החלטה מושכלת על בסיס נתונים. המורה אוספת את הנתונים שהתקבלו בשלב הקודם ומפרשת אותם: האם כולם הבינו? האם צריך לטפל בתפיסה שגויה? כמה הלומדות והלומדים רחוקים מהמטרה שהוצבה?
נהוג לומר שגם כשהמורה מלמדת לא בטוח שהלומדים והלומדות למדו - זה הרגע שבו אפשר לשנות את התסריט ולחבר את הקצוות של ההוראה ושל הלמידה.
המורה יכולה כמובן לשתף את הלומדים בשלב ההערכת התוצרים, הפרשנות והסקת המסקנות (כתלות במטרות, בגיל, באופי הכיתה).
כמובן שניבוי מוקדם של התוצאות האפשריות ותכנון מוקדם של החלופות יכול לעזור מאוד.
4) לפעול - בחירת הדרך הטובה ביותר להמשיך בלמידה-הוראה על בסיס הנתונים שנאספו
בשלב זה מגיע הרגע המכריע של היישום - בשביל הפעולה הזאת אספנו את הנתונים ופרשנו אותם - עשינו הכל על מנת שהפעולה הזאת תהיה מעצבת - פעולה שמעצבת את הלמידה ומקדמת אותה לעבר היעד. זה יכול להיות שנבחר לחזור על הסבר, או לתת דוגמה נוספת לדרך הפתרון, יכול להיות שצריך לתקן צעד אחד מתוך שורת צעדים, ויכול להיות שאפשר להמשיך הלאה - אם הרוב עמדו במשימה (בשלב זה אפשר גם לשים לב אם צריך לתת מענה מותאם לתלמיד/ה מחוץ לשיעור).
5) לבדוק שהגענו אל היעד
הצעד הזה משלים את הרצף: הצבנו יעד, עברנו בשלבי ביניים, בדקנו התקמדות, ועשינו פעולות כדי לוודא שאנחנו על המסלול הנכון. כעת צריך לבדוק אם הלומדים והלומדות השיגו את היעד - כדאי לתת להם שאלה או משימה נוספת שתאפשר לבדוק זאת, אפשר גם לחזור על אותה משימה ולראות שהמשוב הוטמע.
כתלות בגיל הלומדות/ים ונסיונם, גם את הצעד הזה אפשר לבצע ביחד ולשתף בקבלת ההחלתטות לגבי הצעד הבא.
ניתן לראות שמדובר פה בחמישה צעדים שהרצף שלהם חשוב כדי להבטיח את הצלחת התהליך, אבל התוכן שלהם משתנה מאוד בין שיעורים, נושאים, כיתות וקהלים שונים. לכל מורה יש הקשר יישום אחר והחלטות חשובות אחרות לקבל. כך שאין פה "מתכון" אלא מהלך בהיר של חמישה שלבים, שצופן בחובו עקרונות מבוססים, הכותבים מדגישים כמה מהעקרונות המרכזיים:
יישום של גישת הפעולה המעצבת בצורה טובה וממוקדת יכול להבטיח יתרונות מבוססי מחקר (ואפשר לראות את הקשר לעקרונות של דלתא):
1. הובלה מפורשת, מכוונת ופעילה של תהליך הלמידה - צימוד משמעותי בין הוראה ולמידה. בכל שלב המורה יודעת מה הפער בין המצב כעת ויעד המוגדר, ופועלת כדי לגשר עליו. בנוסף, יש פה הזדמנות לתת מענה מותאם ללומדים שזקוקים לעזרה נוספת, לפני שמאוחר מידי. יש פה מענה כולל הבנוי משכבה של מענה אוניברסלי המתאים לכולם והזדמנות להתאמה למי שזקוק/ה (לקריאה נוספת בנושא)
2. שיפור המוטיבציה ללמידה - הגישה מאפשרת פיתוח הדרגתי של מוטיבציה בלמידה בכמה דרכים:
3. הבנה עמוקה ויכולת ליישם - למידה המערבת לא רק עיבוד של ידע שנלמד, אלא גם הזדמנויות לשלוף אותו מהזיכרון בהזדמנויות חוזרות ובהקשרים מגוונים, מאפשרת יצירה של רשתות ידע מקושורות ושימושיות (סכמות).
4. למידה בהכוונה עצמית - מדובר ביכולת גבוהה המתפתחת בהדרגה, הלומדים צריכים לחוות למידה מכוונת בכיתה על מנת להיות מסוגלים להכווין את עצמם בהמשך הדרך. גישת הפעולה המעצבת כוללת צעדים מפורשים החיוניים ללמידה בהכוונה עצמית: הצבת יעדים ברורים, בקרה על תהליך הלמידה, פרשנות ותגובה למשוב, התאמה של היעדים וקביעת יעדים חדשים עם השגת היעד.
5. התאמה בונה בין רכיבי ההוראה הטובה - יש הסכמה שהוראה טובה מתקיימת כאשר יש הלימה טובה בין שלושת הרכיבים המרכזיים הללו: תוצרי הלמידה, דרכי ההערכה, אסטרטגיות ההוראה/למידה. הניסיון מראה שעל אף ההגיון וההוכחות, התאמה כזאת דורשת הרבה תכנון ויישום מוקפד, שהרבה פעמים לא קורה הלכה למעשה. גישת הפעולה המעצבת מספקת תשתית תהליכית שיכולה לעזור בהבטחת העוגנים החשובים הללו.
הגישה כאמור מיושמת בהולנד ויש להם אתר הולנדי (שניתן לתרגם בדפדפן), אך בעקבות העניין הרב שהגישה מעוררת יש כיום גם חומרים טובים באנגלית:
ספר קצר המתאר את הגישה ואת דרכי היישום (אנגלית)
אתר אינטרנט שיש בו קורס מקוון קצר (באנגלית)
📢📢📢וגם - הודעה חשובה 📢📢📢
ולנטינה דויד, מורה ומומחית לפיתוח מקצועי ולהערכה, ממפתחות השיטה ומי שמובילה את יישומה, תהיה האורחת שלנו בכנס דלתא השלישי - להרצאת הפתיחה פנים אל פנים בכנס. מוזמנות ומומזנים להרשם כאן.
מקורות
Kneyber, R., Sluijsmans, D., Devid, V., & López, B. W. (2024). Formative action: From instrument to design. Hachette UK.
Formative Action: A brilliant, refreshing take on formative assessment and responsive teaching.
